רזומיאנסקי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.      רקע עובדתי:

         א.     התובע, יליד 1946, נפגע ביום 08.01.2008 בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה 1975 (להלן: "החוק"). התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

         ב.    ביום 04.05.09, ועדה רפואית לנפגעי עבודה של הביטוח הלאומי קבעה כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה:

"מבחינה אורטופדית – לא נמצאה הגבלה בתנועות ע"ש צווארי וקרסול ימין ולא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. בגין הפגיעה בכתף שמאל נמצאה הגבלה קלה בתנועות כתף, בעברו היו לו כאבים בכתף שמאל עם הגבלה עקב תאונת עבודה קודמת. מצב הכתף הוא החמרה מצב זמנית וחולפת. אי לכך לא נותרה נכות בגין פגיעה זו" .

         ג.      לאחר שתביעתו של התובע לגמלת נכות מעבודה נדחתה, פנה לוועדה רפואית לעררים שקבעה ביום 31.08.09 כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

         ד.     התובע עותר להתיר לו להביא ראיות לסתור את העדר הנכות הצמיתה שנקבעה לו ע"י המל"ל כנפגע תאונת עבודה ולמינויי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

2.טענות הצדדים:

א. ב"כ המבקש המלומד טוען כי ביום 30.01.01 נפגע המבקש בת"ד אשר הינה גם תאונת עבודה. בגין תאונה זו עמד המבקש בפני ועדות רפואיות אשר קבעו כי למבקש לא נותרה כל נכות צמיתה.

ביום 8.1.2008 התרחשה תאונה נוספת, התאונה נשוא התביעה, בגין תאונה זו נפגע המבקש בכל חלקי גופו ובעיקר בראשו, בצווארו, בכתף שמאל ובקרסול ימין ומצבו הוחמר מאוד.

המבקש עמד בפני ועדה רפואית של המל"ל אשר קבעה לו נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 7.1.08 ועד ליום 28.2.08.

באשר לפגיעתו של המבקש בכתף שמאל נקבע כי הפגיעה אינה קשורה לתאונה השניה, אלא לתאונה הראשונה, התאונה משנת 2001, ולפיכך קבעה כי למבקש לא נותרה כל נכות בגין התאונה נשוא התובענה.

לאור קביעה זו המבקש פנה שוב למל"ל בטענה כי הנזק בכתף שמאל הוחמר עקב התאונה השניה.

באישור ההחמרה אשר ניתן ע"י רופאת המינהל צויין: "השוואה לממצאים הרפואיים המתוארים בדו"ח הועדה הרפואית מיום 30.1.02 אשר קבעה את דרגת נכותו עקב התאונה מיום 30.1.01 חלה החמרה במצבה של כתף שמאל עקב ת.ד. בדרך לעבודה ב- 8.1.08".

ביום 27.7.09 נקבע בוועדה הרפואית אשר דנה בהחמרה כי: "מצב לאחר חבלה בכתף שמאל. סיכום ומסקנות: מבחינה אורטופדית חלה החמרה במצב נקבע נכות בשיעור 15% לפי סעיף 41 [4] [ב]... נכות יציבה מיום 24.6.09".

ב"כ התובע המלומד טוען, כי עובר לתאונה נשוא התובענה, נקבע על ידי המל"ל כי למבקש לא נותרה כל נכות בכתף וכי כל תלונותיו הינן בגין התאונה הראשונה, אולם הוועדה הרפואית אשר דנה בהחמרת מצב קבעה באופן אשר אינו משתמע לשתי פנים כי בעקבות התאונה השנייה חלה החמרה במצבו של התובע ונכותו הועמדה על שיעור של 15% לצמיתות.